Previous
Next

מסע שטח נשי

נשים שהן מאגמה – השאלון – נעמי לרס

נעמי לרס עלתה לארץ מלונדון והרבה שנים היא חשבה שנשים הן "לא כוס התה שלה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אז מה הביא אותה לצאת למסע? מה הרגע שהיא לא תשכח? ולמה בעצם היא כל כך חששה לצאת? על כל אלה ועוד – בשאלון:

מגלה בת כמה את?  בת 54

מאיפה? נולדתי בלונדון, עלינו ארצה כשהייתי ילדה צעירה, גדלתי ברמת השרון של פעם. היום אני גרה עם שני הבנים שלי במושב ביצרון, ליד גן יבנה.

משפחה לא בוחרים? לפני כעשר שנים בעלי נפטר לאחר התמודדות לא פשוטה עם מחלת הסרטן, הוא נפטר צעיר מידי, הילדים שלנו היו מאוד צעירים וזאת היתה תקופה לא פשוטה בכלל שבעקבותיה הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש.

ורק בשביל הרזומה: בעקבות המשבר הגדול והמצב הנפשי הלא פשוט שהיתי בו, התחלתי לתרגל מדיטציה וכלים נוספים מעולם ההתפתחות האישית והאימון. כיום אני עוזרת לאנשים שחוו משברים, מלמדת מיינדפולנס, מטפלת בביופידבק במסגרות של בריאות הנפש ובאופן פרטי.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
מאוד חששתי לצאת למסע, שנים סיפרתי לעצמי שלא מתאים לי לצאת למסע נשי.  חברות יצאו והציעו לי להצטרף ואני תמיד עם אותו סיפור: "זה לא בשבילי" … "אני והרבה נשים יחד זה לא כוס התה שלי". (באנגלית זה נשמע יותר טוב…) והנה הגיעה הקורונה, סגר ובכלל איכס כללי בנוגע להנהגה שלנו. חברתי ענבל הציעה שאצטרף אליה ואמרתי את "הכן" הכי מהר שלי.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
השתחררתי מהמסכה(כולנו נבדקנו לקורונה) וגם מהמסכות הפנימיות ונתתי לדברים להיות. פגשתי את השדונים שלי, השיפוטיות והביקורתיות כלפי עצמי וכלפי אחרות ונתתי גם לרגעים האלה להיות חלק מהמסע. מתוך ההסכמה הזאת יכולתי להיפתח לנשים שנראו לי בהתחלה שהן "לא בשבילי" ובהמשך המסע התגלו כנשים עוצמתיות ומקסימות. נתתי לעצמי להיות, לפתוח את הלב, לרקוד, לנהוג נהיגת שטח, לרכב על אופני הרים בנוף המדברי הקסום.

רגע במסע שלא תשכחי
הערב הכי משמעותי עבורי היה במבצר הנבטי. הגענו למבצר בליל ירח מלא, מיליון כוכבים בשמים. צוות מאגמה המדהים קישט את ההר בשבילים של נורות (אין לי מספיק מילים לתאר את האהבה והרצון של הצוות שיהיה לנו טוב ושמח). טיפסנו למבצר ונפתח לי הלב מהשיתוף של עמית המדריכה על הנשים המלאכיות שהיו בשבילה בתקופה כל כך קשה בחייה. קשה להעביר את ההתרגשות והדמעות שהיו חלק מהוויה העוצמתית של ערב זה.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: רוצה להמשיך לשבור מחסומים ואמונות מגבילות. רוצה לחוות ולנסות דברים חדשים שמפחידים אותי. יודעת שיש לי כיום את כוחות הנפש לרקוד עם הפחד .

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? מטיילת בעולם, נוהגת את עצמי למקומות שכיום אין לי אומץ

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? לבוא ללא שיפוטיות, פתוחה, סקרנית

ולסיכום: משהו למאגמה? אין, אין כמוכן!!!!

דילוג לתוכן