מאגמה צ'אלנג' - מסע שטח נשי

יש נשים שמנהלות מכונים, מובילות צוותים ומרצות על בריאות ואורח חיים – ואז מגיעות למסע ומגלות שהדבר הכי חשוב שלקחו איתן הוא פשוט… אומץ ולב פתוח. איילת בירן, דיאטנית קלינית ומנהלת במכבי, הגיעה למסע לבד – בלי להכיר אף אחת ובלי לדעת בדיוק למה לצפות. מה שהיא מצאה בדרך היו קפיצות טרזן מלאות אמון, שיחות עומק על קפה של בוקר, והרבה רגעים של שמחה פשוטה. הנה התשובות שלה לשאלון שלנו >>>

מגלה בת כמה את? 53

מאיפה? גרה בגבעתיים העיר בה גדלתי, בת בכורה למשפחה שמקדשת עבודה וחתירה למצוינות.

משפחה לא בוחרים? נשואה לצביקה ואמא לתומר בן 26 , אורי בן 24 וליהי בת 18. הם מהווים עבורי מקור גאוה והשראה, כל אחד בתחומו.

ורק בשביל הרזומה: בעלת תואר ראשון בתזונה קלינית ותואר שני באפידמיוליגיה ורפואה מונעת. מרצה, מטפלת ומנחת קבוצות. בשנים האחרונות עוסקת יותר בניהול והובלת צוותים, ובמנטורינג לwell being ואורח חיים בריא. מקפידה באופן עקבי להתעדכן, להתחדש ולא להשתעמם.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? נרגשת ממש, מאחר שלראשונה יצאתי לבד מבלי להכיר אף אחת ומבלי לארגן ולדעת כלום מראש, אבל הגעתי בטוחה וסמכתי על עצמי ועל הצוות שפגשתי במפגש המקדים.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? אומץ ואמונה שאצליח להסתדר בכל מצב ועם כל אחת , וגם מפיץ ריח של יערות הכרמל…

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? פלייליסט של שירים שקטים.. לא מתאים בכלל….

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? אני באה בטוב, בלב פתוח וסקרן, להקשיב ולהכיר. לא הפסקנו לדבר, על כל דבר…

רגע במסע שלא תשכחי: המסע היה רצוף ברגעים כאלו מכל הסוגים. אני זוכרת שני רגעים משמעותיים במיוחד: האחד לפני קפיצת "טרזן" – איסנה המלווה המלכה, עזרה לי לשחרר ולסמוך ולמרות החשש קפצתי בלי לפחד. והשני היה בזמן הקפה של הבוקר, עם חברותיי לג'יפ בבית בכפר המקומי שבו התארחנו. היתה שיחה כנה ואמיתית, אחרי ימים של מסע משותף, באוירה של PURA VIDA, שפותחת את הלב הכי רחב שאפשר.

משהו שלקחת לחיים מהמסע: להקליל ועוד להקליל. לשמוח כמה שאפשר ובכל הזדמנות ועדיף עם מוזיקה, ריקודים וחברה טובה.

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ? ממשיכה להביא ערך, ללמוד, להתחדש, לתרום ולהשפיע. להנות ממשפחתי ומחבריי ולא מפסיקה לחלום ולהגשים. רואה את עצמי נוהגת בג'יפ במסע של מאגמה, כשלידי יושבת בתי שעד אז כבר תוכל להצטרף.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? באמת שבמאגמה יש על מי לסמוך, בכל דבר. הניהול קפדני, יש חשיבה על הפרטים הכי קטנים ועל התרחישים הכי קיצונים, והרכב הצוות הוא של נשים מדהימות שאפשר לסמוך עליהן יחד וכל אחת לחוד. אז בואי בטוב, כמו שאת , וכל היתר כבר יקרה מעצמו.

ולסיכום: משהו למאגמה? אחרי שהבנתי שמאגמה היא כח נשי משובח, אשמח לקחת חלק בכל מיזם או רעיון וכמובן שגם במסעות הבאים.

יש נשים שהופכות כל קבוצה לקהילה – וכל דרך למסע של משמעות. לימור לוי חרמון, ממושב דישון, מגיעה מעולמות של מנהיגות, חיבורים ועשייה ציבורית – אבל במסע לפיליפינים היא ביקשה פשוט להרחיב את הלב. התשובות שלה לשאלון שלנו מספרות על אישה של עומק, רוגע ושירה בג'יפ שמאמינה באמת ובתמים שכשיוצאים, מגיעים למקומות מופלאים.

מגלה בת כמה את? ברור, בת 54 בואכה 55

מאיפה? מתגוררת במושב דישון בצפון הרחוק באזור שבו הטבע תמיד נוכח והקהילה היא חלק מהנשימה. גדלתי בסביבה ערכית, מעורבת, שמניעה לפעול ולהוביל גם בשטח וגם בחיים עצמם.

משפחה לא בוחרים? אמא לשני בנים, סבתא לנכדה. שייכת למשפחה חמה ומלוכדת אשר מהווה עבורי בסיס של כוח, ערכים ואהבה. כזו שתמיד מזכירה לי איפה השורשים שלי ומלווה אותי לאורך מסע חיי.

ורק בשביל הרזומה: אני מגיעה מעולמות של קהילתיות, מנהיגות ועבודה עם השלטון המקומי והארצי. מתכללת תהליכים ברשות מקומית, מובילה יחסים בין וועדים, תכנון אסטרטגי וחיזוק מנהיגות מקומית עם רקע עשיר של עבודה עם א.נשים, יצירת חיבורים, ליווי קבוצות ובניית זהות קהילתית.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? נרגשת מאוד. יצאתי למסע כדי לעצור לרגע, להתנתק מהשגרה, להיטען מחדש ולפגוש א.נשים חדשים מתוך הקשבה, פתיחות וסקרנות. רציתי לחוות מסע שהוא גם פנימי וגם חיצוני – ולהרחיב את הלב.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? לב פתוח, סקרנות אמיתית כלפי העולם, תרבויות, עמים ואנשים, ויכולת לייצר שיח בטוח ומאפשר בקבוצה – גם באמצע שביל מאובק.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? מחשבות יתר ותכנונים – היופי קורה כשמשחררים.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? לצד יציבות, ביטחון ורוגע אני שרה כל פלייליסט ישראלי שיש.

רגע במסע שלא תשכחי הרגע שבו הקהל הפך לקהילה.

משהו שלקחת לחיים מהמסע
"אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים"
ד"ר סוס

המסע כמו החיים – בנוי מהרבה תחנות משמעותיות, אל תתקעי באף תחנה, פשוט צאי!

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ?
מחזקת קהילות ויוצרת תהליכים משמעותיים. משלבת בין שטח, מנהיגות, עשייה ציבורית ופיתוח אישי .

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
להגיע בראש פתוח, לאפשר לעצמך להיות נוכחת, לשתף, לקבל, לשחרר – ובעיקר לתת לעצמך קצת הרבה מקום בעולם.

ולסיכום: משהו למאגמה?
מאגמה מסמלת בעיניי מקצועיות, עומק ורוח ומאפשרת לחוות את פלאי העולם דרך הרגליים ובעיקר דרך הלב.

לילך גלינסקי היא מנהלת שיווק, מטפלת בטרילותרפיה, מתנדבת בעמותת "אחת מתשע" – וגם מאמינה גדולה בקלילות, בפלייליסט טוב ובמסע ללא איפור. היא יצאה לשני מסעות מאגמה צ'אלנג' וחזרה עם חברות לחיים, זכרונות מהסהרה ותובנות שמדברות לכולנו. הנה התשובות שלה. והן מלאות השראה.

מגלה בת כמה את? ברור! בגאווה גדולה: בת 54

מאיפה? גדלתי והתחנכתי בירושלים, הדרכתי בצופים ולאחר מכן הייתי מדריכת נוער בגדנ"ע. היום אני גרה בבית שמש.

משפחה לא בוחרים? אני אלמנה, אמא לשלושה ילדים בוגרים ומקסימים, סבתא לנכד מתוק וכבר שבע שנים נהנית מזוגיות של אושר ואהבה עם ניר.

ורק בשביל הרזומה: אני עובדת בחברה גלובלית כמנהלת תקשורת שיווקית. מאוד נהנית מהעשייה, בעיקר בתחום של הפקות אירועים וכנסים – עבודה עם אנשים שהיא האהבה הכי גדולה שלי. לפני חמש שנים למדתי טרילותרפיה (שיטת טיפול של ניסים אמון), התחברתי מאוד לשיטה ואני חלק מהצוות שמלווה תלמידי טרילותרפיה. לפני שנתיים וחצי חליתי בסרטן השד, עברתי את הטיפולים במשך כמעט שנתיים והיום אני מתנדבת בעמותת "אחת מתשע" ומלווה נשים במסע שלהן להחלמה, עם סיפוק אדיר והמון אהבה.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? יצאתי לשני מסעות עם מאגמה. הראשון, "מאגמה IL " בתקופת הקורונה, אליו יצאתי עם חברה טובה והמסע הזה הגיע בדיוק בזמן: יצאנו למסע של חמישה ימים לנגב ולערבה. היה מושלם, יכולתי ליהנות מחברת נשים מדהימות בתקופה שבה עודדו לשמור מרחק ובידוד, יכולתי פשוט לרקוד באמצע המדבר ולעוף על החיים. חוויות שחווים רק עם מאגמה. במסע השני יצאתי למרוקו עם שלוש חברות טובות, למרוקו היה לי ברור שאני נוסעת רק עם מאגמה, וחוויתי חלום במלוא מובן המילה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? פלייליסט מושלם לכל סיטואציה! והכי חשוב: קיבלתי במתנה מהמסע במאגמה IL חבורה של שבע נשים מדהימות שהפכו לחברות לחיים.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? איפור :) מי צריך? עם מאגמה הרגשתי הכי טבעי והכי יפה בעולם

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? הומור, קלילות והרבה פינוקים בין הארוחות.

רגע במסע שלא תשכחי: זו בחירה קשה כי באמת שיש אין סוף רגעים. אחד הרגעים המיוחדים היה העלייה לדיונה בסהרה ותצפית מטורפת מול השקיעה, אין ספק שזה רגע שנצרב בלב.

משהו שלקחת לחיים מהמסע – ליהנות מכאן ועכשיו, לאפשר לאחרים לקחת את המושכות, לסמוך על אנשים, לפרוץ גבולות ולא להישאר מקובעות.

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ? מטפלת בטרילותרפיה, מלווה מסעות של מאגמה באהבה גדולה, ומטיילת בעולם עם בן הזוג שלי והמשפחה.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? תאפשרי לעצמך לשחרר, להכיר נשים מדהימות, להיות ספונטנית וליהנות מההפתעות שבדרך ולאורך המסע

ולסיכום: משהו למאגמה? מאגמה זו קהילה. במאגמה חושבים על הפרטים הקטנים שהופכים את המסע לכל כך מיוחד ומרגש. זה לא עוד טיול מאורגן, זה מסע. מסע שנצרב בזיכרון והופך לחוויה בלתי נשכחת. מסעות עם מאגמה זה ממכר

מה קורה כשמורה מתאהבת בטכנולוגיה, מחליפה כיוון, נתקעת בג'יפ שוצף מים – ויוצאת ממנו עם חיוך עד הגג? שירן סמט, בת קיבוץ זיקים, שילבה בחיים שלה ים, חינוך, סייבר ואהבה לקהילה ולמשפחה. היא יצאה למסע בפיליפינים אחרי שנתיים סוערות – עם לב פתוח ופלייליסט מעולה – וחזרה עם תובנות על תיוגים, עומק, וחולצות לבנות לשבת. בואו להכיר אותה.

הנה הסיפור שלה. והוא כולו השראה.

מגלה בת כמה את? 38

מאיפה? נולדתי וגדלתי בקיבוץ זיקים. למעט כמה שנים של לימודים אני גרה כאן כל חיי

משפחה לא בוחרים? אני נשואה לדור ויש לנו 3 ילדים מתוקים. ההורים שלי הגיעו לארץ מארגנטינה בגיל 17, לבדם, הצטרפו לגרעין של התנועה ובחרו את ביתם ליד הים. היום, הם וגם סבתי גרים לידי בקיבוץ.

סתם בשביל הרזומה: אני אשת משפחה שמאמינה, יוזמת ומעורבת בחיי הקהילה שלי. במשך עשור הייתי מורה ומחנכת ביסודי. אחרי הקורונה התאהבתי בכלים דיגיטליים ובנושא התקשוב ולמדתי פיתוח הדרכה בארגונים. התמודדתי עם האתגר של שינוי מקצועי ובשלוש שנים האחרונות עבדתי בNESS טכנולוגיות כמטמיעת מערכות מידע בפרוייקט של בתי חולים ממשלתיים. בימים אלו אני מתחילה עבודה שציפיתי לה מאוד ומשלבת את שתי האהבות שלי – חינוך וטכנולוגיה – כמנהלת תוכנית במרכז לחינוך סייבר לחטיבות ביניים ותיכונים. עבודה מול מורים ורשויות מצד אחד ומול ארגונים גדולים כמו גוגל וצה"ל מצד שני.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?

האמת שיותר התרגשתי מאשר חששתי, יצאתי למסע אחרי יותר משנתיים לא פשוטות של פינוי, חזרה הביתה והתמודדות כמשפחה של מילואמניק לאורך התקופה. יצאתי בתחושה שאין לי שום אחריות על הכתפיים ובאתי משוחררת ופתוחה מאוד עם המון רצון להכיר, לראות, לחוות ופשוט להרגיש. רצון להתמודד עם מה שיבוא, לזרום ולחבק אותו באהבה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? מעיל גשם טוב, שלא תמיד עזר

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? משקפי שמש

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? הפלייליסט שלי

רגע במסע שלא תשכחי: הרגע שבו הג'יפ שהייתי בו נתקע בנהר. בשלב מסוים נפתחה הדלת האחורית ע"י אחת הבנות וכל הג'יפ התמלא מים. הייתי צריכה לצאת מהחלון ולעזור להן לצאת מהמים תוך כדי כך שפשוט לא הצלחתי להפסיק לצחוק.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: כמה חשוב להכיר לעומק ולא למהר ולתת לאנשים תויות. לא פעם במסע הופתעתי לטובה מהמשתתפות וזה לימד אותי שהיכרות דורשת זמן.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? עובדת בעבודה שאני קמה אליה עם חיוך ועם תחושת משמעות. . בנוסף, אני רוצה להמשיך לפתח את עצמי מבחינת ידע ומיומנויות של החיים ולצלוח עוד אתגרים.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? לבוא בראש פתוח לגמרי ולזרום זה שם המשחק.

ולסיכום: משהו למאגמה?

מאוד אהבתי את הירידה לפרטים הקטנים בתכנון. הפתיע אותי כמה הכנות עשיתן כדי שדברים יצאו לפועל בצורה חלקה. לדוגמה לחלק כרטיסי טיסה, צ'ופרים, דפים, חולצות לבנות לשבת, קלפים ועוד ועוד….בגלל שלא ציפיתי לזה היה לי כיף כל פעם מחדש לגלות שחשבתן על הכל עד הפרט האחרון. זה אפשר לי להנות עד הסוף בלי חשש.

מה הסיכוי להיתקל באישה שמובילה פרויקטים גלובליים בהייטק – ובו בזמן יודעת להפוך טקס שמאני עם תרנגולות לחוויה משנה חיים? הכירו את אפרת טלר : אישה אחת, קהילה אחת, שלושה ילדים, מיליון חיוכים – ויכולת נדירה להפוך כל ג'יפ לחגיגה. רוצות לדעת מה קורה כשאישה עצמאית מחליטה פשוט… לשחרר? הנה הסיפור שלה. והוא כולו השראה.

מגלה בת כמה את? בטח שמגלה – כל שנה זו עוד שנה של ניסיון חיים. אני בת 56

מאיפה? נולדתי בחיפה על הכרמל היפה, בצבא שירתי כמורה חיילת – מדריכת של"ח באשדוד ואשקלון (היה שירות נפלא). אח"כ עברתי למרכז, למדתי בבר אילן תואר ראשון וב23 שנים האחרונות אני גרה בעיר מודיעין המושלמת!.

משפחה לא בוחרים? בעלי ואני באים מבתים ציונים דתיים (כיפה סרוגה) אבל אנחנו לא מנהלים אורח חיים דתי. עם זאת, החינוך ליהדות והכרת המסורת – חשובים לנו מאוד.

כשעברנו למודיעין הצטרפנו לקהילת יח"ד המדהימה – קהילה של דתיים וחילוניים. הילדים של כולנו למדו יחד וגם היום כשהם בני 19, 26 ו- 28, נפשם ונפשנו קשורה לקהילה הזו המונה היום כאלף משפחות ומהווה מודל למאות קהילות כאלו בארץ. הבן הגדול שלנו הוא בחור עם צרכים מיוחדים, ובתוך הקמפוס של יח"ד הוקם גם בית ספר "גוונים" לחינוך מיוחד – שם הוא למד ובשנים האחרונות הוא עובד בקמפוס.

ורק בשביל הרזומה: אני עובדת ב HP Indigo שבפארק המדע ברחובות כבר 14 שנים, וכיום אני מנהלת קבוצת פרוייקטים של ארגון התפעול. בנוסף, הקמתי קהילת עובדים שיש להם בן משפחה עם מוגבלות כלשהי וכיו"ר הקהילה אני מובילה את הארגון בתחום הזה ומייצגת את HP בקהילת ההייטק הישראלית בנושאי שילוב בעלי צרכים מיוחדים.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?

חששתי מאוד מהמסגרת של המסע כי אני בן אדם מאוד עצמאי, שמטייל המון והדרכתי בעצמי טיולים פה ושם, אבל שחררתי את זה ונתתי לצוות המדהים של מאגמה להוביל אותי. הן עשו את זה ביג טיים

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?

התבוננות עצמית. לצאת למסע, כשאף אחת לא מכירה אותך – זה מאוד משחרר, כי את באה כמו שאת. בלי לענות על שום ציפייה. כיף גדול לשם שינוי לא להיות בת של, אמא של, עובדת של, וכו'..

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? חולצות שאינן חולצות מאגמה מיותררר וכבד.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? כיף איתי, חוויה ממש, ממליצה לכן! אני כל הזמן צוחקת! אני טוענת תמיד שיש כל כך הרבה קשיים ואתגרים בחיים, שאם לא נצחק – נבכה. אז בואו נצחק. וזה עובד. מנסיון!

רגע במסע שלא תשכחי הטקס השמאני עם התרנגולות בשבט הקאניבלים. זה בא לי בחלומות, בחיי. זה היה נורא ומדהים בו זמנית. מרתק ובלתי נתפס. אני מודה על ההזדמנות שהיתה לי לחוות את זה !

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע צריך להמשיך להעז ולעשות פעם בתקופה משהו שעוד לא עשית.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?

ביום יום שלי אני רוצה להמשיך לעשות דברים שמעניינים אותי, בעבודה ובתחביבים.

אני רוצה שהמשפחה תהיה בריאה, רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, ואני כמובן רוצה לגלות עוד ארצות – עוד לא הגעתי לדרום אמריקה, אלסקה, סקנדינביה, אוסטרליה וניו זילנד – אז אני רוצה להיות שם! אולי אפילו עם מאגמה, בקונסטלציה כזו או אחרת.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?

צאי! אל תחשבי פעמיים! כי מקסימום – זה יהיה מוצלח!

ולסיכום: משהו למאגמה? קחו אותי כאשת צוות. לא תצטערו. מבטיחה לכן. חוויה ממש!

חגית וקנין, היא מנהלת תיכון ביום, מנטורית בלילה ודי־ג'יי בג'יפ כשצריך. היא מביאה איתה מסע חיים של חינוך, ניהול, נתינה ואהבה אינסופית למשפחה (כולל המאומצים) והמסע לפיליפינים סימן לה שבשבתון הזה לא נחים – עפים.

מגלה בת כמה את? 53

מאיפה? נולדתי באשקלון ומאז אני נהנית מחיי בעיר הזו, שגדלה ומתפתחת, לומדת בעצמי ומלמדת בני נוער לפתח חוסן אל מול האיום מדרום.

משפחה לא בוחרים? אני נשואה כבר 33 שנים למי שהיה החבר הראשון שלי כשהייתי בת 15 והוא בן 19… יש לנו שלושה ילדים מדהימים: בת 30 בשנת הלימודים השישית שלה בלימודי וטרינריה שהתחתנה בספטמבר האחרון עם נוי המקסים. בן אמצעי בן 27 , שתכף מסיים שנה א' בלימודי משפטים ובן אחרון, בן 21 שמשרת כלוחם במגלן. מלבדם יש גם עוד כמה ילדים " מאומצים" שמכוח האהבה הפכו לבני משפחה בביתנו. המשפחה היותר מורחבת שלי היא "קיבוץ גלויות" מטורף וסובב עולם: לוב, מרוקו, הודו , פולין, צ'כיה, רומניה, גיאורגיה, הולנד… כל אלה הופכים את ארוחות החג שלנו למגוונות וטעימות במיוחד.

ורק בשביל הרזומה: בשירותי הצבאי הייתי מורה חיילת בבית ספר יסודי בדימונה. באופן טבעי , המשכתי ללימודי הוראה והתחלתי ללמד באשקלון. אחרי 14 שנים בחינוך עשיתי תואר שני בפסיכולוגיה יישומית עם התמחות בייעוץ חינוכי והייתי יועצת חינוכית בחטיבת ביניים ובתיכון. לאחר מכן ניהלתי חטיבת ביניים ומשנת 2023 זכיתי לנהל את התיכון במועצה האזורית "חוף אשקלון" ולהיות עם תושבי העוטף בשנתם הקשה ביותר . השנה, אני מסיימת לימודי טיפול בשיטת NLP ומתנדבת בעמותת "רוח נשית " כמנטורית בתהליכי צמיחה לנשים שיצאו ממעגל האלימות .

לפני המסע: חוששת או נרגשת? יצאתי למסע בפיליפינים כי במשך שנים חלמתי על זה והשנה יצאתי לשבתון והדבר התאפשר לי. יצאתי עם חששות אבל בהתרגשות גדולה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? לב פתוח, מיומנויות של הקשבה וכנפיים לעוף על עצמי…אהה וגם נעליים נוחות. ( חשוב !)

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? הרבה בגדים ובעיקר: בגד "ליציאה"…

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? קודם כל, כי תמיד יש לי משהו טעים בתיק. חוץ מזה, כי אני הדי ג'יי בכל נסיעה ותוך כדי תקלוט אני גם מצלמת, מביימת, ומקריינת… יצאו לנו סרטונים מעולים למזכרת. ועוד דבר: אני אוהבת לנהוג וכשהאחרות התעייפו אני התנדבתי.

רגע במסע שלא תשכחי: היינו אחרי טקס שמאני על פסגת הר. כל אחת תפסה לה פינה שקטה ואני הסתכלתי אל האופק, הרמתי עיניים לשמיים שהיו במרחק נגיעה, התפללתי בדמעות וביקשתי תשובה לשאלה…

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: לא משנה בני כמה אנחנו, איפה גדלנו ומה אנחנו עושים בחיים. בסוף ובהתחלה – כולנו בני אדם, כולנו מבינים מהו חיוך וכולנו זקוקים לאהבה.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? אחרי שני מסעות מאגמה נוספים ואולי מלווה חברתית במסע כזה.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? לא להתלבט, לצאת !

ולסיכום: משהו למאגמה? תודה גדולה על מסע מאורגן ומתוכנן בקפידה עד הפרט האחרון. תודה על בחירה איכותית של הצוות המוביל ובעיקר של משתתפות.

היידי פלביאן היא דוקטור לחינוך מיוחד, מרצה באקדמיה וחוקרת אבל היא בעיקר אישה שכל הזמן אוספת חוויות: היא חותרת בסאפ, רוקדת סלסה, בצ'אטה וקיזומבה, היא רוקדת על עמוד, היא סקיפרית שמפליגה עם בעלה לאורך חופים בארץ ובעולם ועוד לא דיברנו על הייחוס המשפחתי שלה… שאותו תגלו בתוך השאלון

מגלה בת כמה את? 59

מאיפה? נולדתי בארה"ב, עליתי לארץ בגיל שנה וקצת. עד גיל 26 גרתי בחיפה ואז עברנו לנס ציונה.

משפחה לא בוחרים? את בן זוגי לחיים, בעלי, הכרתי כבר בגיל 16. כיום יש לנו 3 ילדים וארבעה נכדים. משפחה "נורמלית" למדי ששמה לעצמה כמטרה לחוות את החיים כמה שיותר. אימי (ז"ל) נהגה לציין שעלינו לעבוד כדי לחיות ולא לחיות כדי לעבוד, וזה מוטיב חשוב עבורנו. אם בודקים את ההיסטוריה המשפחתית שלי, אז בן הדוד של סבא של אימי הוא לא אחר מאשר נפתלי הרץ אימבר, כך שציונות ושפה עברית תקינה הם ערכים חשובים במשפחה שבה גדלתי.

ורק בשביל הרזומה: מעשיי בחיים משלבים קריירה וחוויות: התואר הרשמי שלי הוא ד"ר היידי פלביאן, אני מרצה ב"מכללה האקדמית אחוה" ומכשירה את דורות המורים לעתיד. מומחית בחינוך המיוחד ומאמינה גדולה בשילוב והכלה של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. אני חוקרת ומפרסמת מאמרים וספרים בנושא ומשתתפת בכנסים במקומות שונים בעולם. את החוויות, אני אוספת בתחומים שונים. אני חותרת על סאפ ורוקדת על עמוד. עם בעלי אני רוקדת בצ'אטה, סלסה וקיזומבה. אנחנו משלבים שייט בארץ ולאורך חופי מדינות מעניינות בעולם (כן, שנינו סקיפרים) ובין לבין אני משתדלת לקרוא ולבלות כמה שיותר עם הנכדים והילדים.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? היציאה למסע הראשון (כי יהיו עוד) עם מאגמה התחילה לגמרי במקרה, כשלקראת יום הולדתי ה 59 ראיתי פרסומת באינטרנט ובחרתי להעניק לעצמי מתנה. התרגשתי מאוד לפני המסע, במיוחד כי רציתי לחוות משהו חדש. ידעתי שמסע עם מאגמה יאפשר זאת, אך לא ידעתי מה יהיה. חיכיתי בהתרגשות להכיר נשים מופלאות שייקחו חלק במסע ושאני אהיה חלק מהמסע שלהן. כל ההתרגשות לא הייתה לשווא: הציפייה עזרה לי להיות עם לב פתוח לכל מה שיקרה. וזאת היתה חוויה מופלאה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? הלב והראש הפתוחים, המזמנים חוויות והתנסויות היו הדברים הכי מוצלחים שלקחתי איתי. מבחינה מוחשית קונקרטית, הבאתי איתי תיק קטן שיכולתי לארוז בו דברים חשובים לאותו יום, ובמיוחד פנקס ועיפרון לרישום רעיונות, מחשבות ורגשות שעלו מידי פעם. זה היה רעיון מוצלח שלקחתי איתי ברגע האחרון.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? איפור! לא צריך איפור! לא צריך להתחפש, לא צריך לכסות ולהסתיר שום דבר, לא צריך לשפר את המראה… פשוט להיות אני ועצמי. (כן אפשר להביא שפתון כדי להרגיש נחמד וש"השקעתי" בעצמי… אבל גם זה לא חובה)

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?

הרבה מוזיקה, שירים, הומור על כל דבר שרואים בשטח. ובעיקר – אני אוהבת לשמוע מכל אחת על עצמה וללמוד דברים חדשים על כולן. בעקבות המסע שבו השתתפתי אני מוכנה גם לנהוג בשטח בתנאים מאתגרים במיוחד.

רגע במסע שלא תשכחי היו הרבה רגעים כאלה. אבל אני זוכרת במיוחד את רגעי השחרור שבהם הייתי תלויה באוויר אחרי קפיצת "טרזן": תחושה של שלווה ושחרור שאין לתאר. וגם, את רגעי נהיגת השטח בהם למדתי לנהוג בתנאים מאתגרים מבלי להילחץ, כי הייתה לי היכולת לבטוח בעצמי.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: שלווה פנימית וביטחון עצמי שלא היו בכזו עוצמה לפני המסע. הם אלה שמעודדים אותי להאמין בעצמי ומאפשרים לי להציב לעצמי מטרות משמעותיות בתחומי חיים שונים. גם כשהביטחון מתערער, אני מזכירה לעצמי את המסע האישי שעברתי ומצליחה להמשיך הלאה.

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? בפן האישי לאחר עוד מסעות עם מאגמה. אבל גם במקום טוב יותר עם עצמי, בעיקר בקריירה. בחיים האישיים – עם עוד הרבה חוויות אישיות, זוגיות ומשפחתיות.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? קודם כל- צאי! אל תהססי. תשאירי בבית את כל החששות וכל הסיבות של "אולי זה לא בשבילי", וצאי למסע של חייך. סעי בראש פתוח וזמני חוויות טובות- הן יגיעו.

ולסיכום: משהו למאגמה? תודה! תמשיכו למצוא מקומות מדהימים שיאפשרו לי ולנשים נוספות להנות יחד.

אפרת רבינוביץ היא פעילה חברתית נמרצת. היא הקימה את "עמותת אנגלמן" והיא מנהלת פרויקטים בעמותת "יוזמות עתיד" שמסייעת לנשים להתמודד עם אתגרים כלכלים ולהקים עסק עצמאי משלהן. אחרי שחזרה מהמסע באוגנדה – היא משתפת בשאלון האישי שלה ושימו לב בעיקר לשני הטיפים המיוחדים שהיא נותנת.

מגלה בת כמה את? בת 50

מאיפה? גרה בכפר סבא.

משפחה לא בוחרים? אני נשואה ואמא לשלוש בנות.

ורק בשביל הרזומה: בעברי אני רואת חשבון. הרבה שנים הייתי פעילה חברתית במספר פרויקטים ואף הקמתי בעצמי עמותה. בעקבות האבחון של ביתי רומי, הקמתי את "עמותת אנגלמן" שמסייעת למשפחות של ילדים עם "תסמונת אנגלמן" ובשש השנים האחרונות אני מנהלת פרויקטים בעמותת "יוזמות עתיד" שעוזרת לנשים שמתמודדות עם מורכבות כלכלית להקים ולפתח עסק עצמאי.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? ההתרגשות שקדמה למסע הייתה חוויה בפני עצמה. אני לא זוכרת אירוע שכל כך התרגשתי ממנו ועוד למשך זמן כה רב. כל הפרפרים שהיו בבטן בחודשיים שלפני המסע גרמו לי להרגיש כמו ילדה לפני שהיא טסה בפעם הראשונה בחייה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? ברגע האחרון הכנסתי למזוודה בובות שהבת הקטנה שלי כבר לא משחקת איתן. הצלחתי לתת את הבובות לילדים שפגשתי בדרך, בכפרים באוגנדה, וזו היתה חוויה משמעותית עבורי – לתת לילדה אחרת משהו שעד לפני רגע היה משמעותי לבת שלי.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? חטיפים! עם כל הפינוקים שמאגמה דאגו לנו ועם כל הדברים השווים שהחברות שלי לג'יפ הביאו, החטיפים שאני הבאתי היו ממש מיותרים

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? אני אלופה במשחקי דרך. מבטיחה שלא יהיה משעמם.

רגע במסע שלא תשכחי לא פשוט לבחור רגע אחד כזה, אז אספר בקצרה על שני רגעים משמעותיים משני תחומים שונים. הרגע הראשון התרחש ביום הראשון למסע, כשקיבלנו הזדמנות לחוות טיול באופן קצת שונה. כל אחת יכלה לבחור אם ללכת לבד בקטע מסוים של המסלול וזה היה עבורי חלק מאוד משמעותי ומפתיע שאפשר לי לחוות את הטבע בצורה מפעימה! וברור שהייתה שם גם הפתעה…

הרגע השני, התרחש בערב שישי. ישבנו יחד, כל משתתפות המסע ושרנו שירים כחלק מקבלת שבת שקיימנו. בימים האלה, שבהם החטופים שלנו נמצאים בעזה יותר מ 400 ימים, הרבה שירים מקבלים משמעות אחרת. מצאתי את עצמי בתוך חוויה חזקה ומשמעותית שנגעה בי בצורה מרגשת ומחברת.

משהו שלקחת לחיים מהמסע היכולת להתחבר לנשים שונות ממני. לתת צ'אנס אמיתי, לראות אותן כמו שהן מבלי לשפוט ולהוקיר אותן על שהן במסע הזה.

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ? בחיים האישיים אני רוצה לראות את עצמי במקום דומה, רק עם היכולת לאפשר לעצמי לעשות עוד דברים מיוחדים ושונים. דברים שבהם אשים את עצמי בקדמת הבמה ורגעים בהם אוכל לצבור חוויות של כיף והנאה אך עם המון משמעות .

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? שני טיפים קטנים אך חשובים: אל תתמהמהי להירשם – החוויה מתחילה בשנייה שאת נרשמת. אז תאריכי את התקופה הזו. ואל תחששי להירשם לבד. דווקא האפשרות לבוא לבד תפתח לך אפשרויות לדברים חדשים ומרגשים.

ולסיכום: משהו למאגמה? תודה! אתן אלופות. הצלחתן לתת לי חוויה כל כך עוצמתית, שכוללת בתוכה גם מסע לא שיגרתי וגם חוויה חברתית נשית מיוחדת. אל תשנו כלום.

עירית להמן היא אמנית ומורה לחינוך מיוחד. בסטודיו שלה היא יוצרת פסיפס, מגלפת בעץ ומציירת בצבעי מים, אבל בעיקר, היא אישה שמביאה איתה עיניים טובות ומתמקדת תמיד ב"יש" וב"איך כן". את כל אלה היא הביאה איתה למסע בפיליפינים. מה עוד היא הביאה ומה הדבר הכי מיותר שהיא לקחה איתה? (רמז: את רובו היא החזירה לארץ). את כל אלה תמצאו בשאלון.

מגלה בת כמה את? 49

מאיפה? אני גרה ביקנעם עלית. עיר מקסימה השופעת בטבע ירוק ונחלים סביבה.

משפחה לא בוחרים? גדלתי בקריות. אנחנו שלוש אחיות ואני במקום טוב באמצע. נשואה באושר 19 שנים לאוהד ובורכנו בארבעה ילדים מדהימים. הגדולה מתגייסת אוטוטו והקטנצ'יק בן שמונה וחצי.

ורק בשביל הרזומה: אני מורה לחינוך מיוחד, מתמחה בלקויות למידה. במשך 17 שנים עבדתי במשרד החינוך ובשנים האחרונות אני מלמדת רק מהבית. אני אומנית ויש לי סטודיו שבו אני עושה פסיפס, מגלפת בעץ ומציירת בצבעי מים.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? נרשמתי למסע במרוקו שהיה אמור לצאת באוקטובר. המלחמה פרצה וטרפה את כל הקלפים. אבל איך שראיתי שיוצא מסע לפיליפינים, נדלקתי ונרשמתי. התרגשתי מאוד לקראת המסע.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? האמת? את עצמי. בחרתי להיות ב% 100 נוכחות בכאן ועכשיו. להתמסר לטבע, לנופים, להכיר חברות חדשות, להיחשף לסיפורי חיים נוספים. בחרתי לצאת למסע בלי חבילת גלישה לאינטרנט. להתנתק כדי להתחבר. שמחה על הבחירה שעשיתי, זה היה מעולה!

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? מגבונים לחים 🤣. המון חבילות של מגבונים לחים. מרוב שהזהירו אותנו בעניין השירותים… חזרתי הביתה עם 3 מתוך 4 חבילות שהבאתי.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? המוסיקה מצויינת והאנרגיות תמיד חיוביות. בכל מצב שנקלעים אליו אני בוחרת, במודע, לראות את הטוב, למצוא ולהנות מה"יש" ושלא יספרו לך אחרת, תמיד יש!

רגע במסע שלא תשכחי : היו הרבה כאלה וממש קשה לבחור אבל הנה אחד מהם: היה איזה רגע שהגענו למלון, שנייה לפני כניסת שבת. מוזיקה נעימה התנגנה ברקע וצוות המנהלה חיכה לנו עם חולצות מאגמה לבנות עטופות כמתנה לקראת שבת. כל אחת לקחה חולצה, מאחורי כל חולצה היתה מדבקה עם שם. היינו צריכות לתת את החולצה למשתתפת אחרת שהחולצה שייכת לה ולהגיד לה מילה טובה. הסתכלתי סביבי ולא ראיתי את המשתתפת שהייתי צריכה לתת לה את החולצה. חיפשתי בעיניים, ראיתי אותה יושבת הרחק מכולן, על הדשא, התקרבתי אליה – רגע של משבר – התישבתי לידה על הדשא, הקשבתי, הזכרתי לה איזו בחורה עוצמתית וחזקה היא, איך נתנה לי כח והשראה כשסיפרה לי כמה ימים קודם את הסיפור האישי שלה. התחבקנו, קמתי, הושטתי לה יד והצטרפנו יחד למעגל עם כולן.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: החיים יפים! יש סביבנו הרבה טוב! האושר לא נמצא בחומר הוא נמצא בתוכנו, באנשים שסביבנו, בכוחן של המילים הטובות. פגשנו בפיליפינים כל כך הרבה אנשים שחיים בעוני, ובפשטות והם מאושרים.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?מטיילת בעולם, פוגשת אנשים חדשים מעניינים ומרתקים, מתנסה בדברים חדשים, מאתגרת את עצמי, אוהבת את החיים, מאושרת.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת? לצאת למסע עם לב פתוח וסקרנות לגלות דברים חדשים. לשחרר שליטה, להנות מחופש אמיתי ולדעת שיש מי שמוביל אותי, אני עכשיו נחה.

ולסיכום: משהו למאגמה? תודה גדולה על תכנון וביצוע של מסע עם מחשבה על כל הפרטים הקטנים, על דיוק בהתאמת הצוותים, על פינוקים מפתיעים בדרך ועל התגמשות ויצירתיות כשמשהו לא בשליטתנו מפתיע ומשתבש.

אביבה וגנר חלמה להיות מורה והפכה למנהלת אגף החינוך בעיריית מודיעין. מה הרגע במסע שהיא לא שוכחת, למה כדאי להיתקע איתה בג'יפ? ומה הדבר הכי מיותר שהיא לקחה איתה למסע? כל התשובות בשאלון:

מגלה בת כמה את? בדיוק חוגגת עשור חדש בנוסח "בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה"

מאיפה? ילידת קריית אונו. מתגוררת בעיר מודיעין – מהראשונים והחלוצים להקמת העיר .

משפחה לא בוחרים: נשואה באושר ליעקב – היציאה למסע המדהים הזה הייתה ביוזמתו ובעידודו. אמא לשלוש בנות נפלאות: נטע, שיר ויעל. סבתא לשלושה נכדים: דניאל, שקד ואיתי. דרכם אני חווה שוב את הילדות ואת ההיכרות עם העולם סביבם. סבתאות היא חוויה מטורפת.

ורק בשביל הרזומה: חלום הילדות שלי היה להיות מורה והוא התגשם בהיותי חיילת במסגרת פרויקט "נערי רפול" בצה"ל. שם הכרתי את עולם החינוך ומאז אני שם, במגוון רחב מאוד של תפקידים: מורה, רכזת, סגנית מנהלת, מנהלת בי"ס ולאחרונה מנהלת אגף חינוך. זאת עשייה משמעותית שממלאה אותי בעוצמה ובתוכן משמעותי .

לפני המסע: חוששת או נרגשת? החלטתי לצאת למסע לבד ולכן בוודאי שהיו חששות: מי תהיה בקבוצה? איך אשתלב? איך תהיה הדינאמיקה? אבל הכל התבהר. כבר בדקות הראשונות נפלו החומות והחששות והחוויה הייתה נפלאה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע? עוגיות תמרים עם מי ורדים שאני מכינה. ניחוח של בית ולפתוח כל בוקר את הנסיעה עם עוגייה כזאת היה כיף גדול.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע? חולצות אקסטרה. אין על החולצות של מאגמה. היה כיף לא להקדיש מחשבה נוספת בבוקר למה צריך ומתאים ללבוש.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ? מצב רוח טוב, אופטימיות ומוסיקה טובה.

רגע במסע שלא תשכחי: השקיעה בסהרה וליל הכוכבים. חוויה שאנצור למשך כל החיים. העוצמה של הטבע, השקט והיקום שאפף אותנו – מחזה מרהיב.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע: עוצמה נשית, היכרות עם נשים נפלאות וחברות לחיים.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? מטיילת בעולם, חווה חוויות והיכרות עם עולמות וא.נשים חדשים. רואה את הבנות שלי מצליחות, מאושרות ומרחיבות את השבט הקטן שלנו.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת למסע? לצאת לדרך עם ים של חיוכים ואופטימיות. להתמסר לחוויה ולאפשר למראות, לנשים, ולצוות להוביל . לסמוך על הציוותים ועל הבחירה הנהדרת של החברות למסע ולג'יפ.

ולסיכום: משהו למאגמה? היה לנו מסע וחוויה עוצמתית עם צוות מנהלה וצוות מדריכות אלופווות שהובילו את המסע בביטחון, במקצועיות ובהמון אושר ושמחה . אין ספק, עוד יהיו מסעות נוספים כאלה בהמשך.

שרית אמיתי הראל היא אמנית רב תחומית שלא מפחדת מעולם העסקים והנד"לן ונהנית לייצר חיבורים בין אנשים. ממה היא חששה לפני המסע? איזה רגע היא לא שוכחת? ומה היא לקחה מהמסע לחיים? על כל אלה ועוד – בראיון     

מגלה בת כמה את? 
ברור שמגלה, לא גנבתי שנים מאיש. בת 53.

מאיפה?
גדלתי בבירת עמק יזרעאל, עפולה. ילדות של רגליים יחפות על שבילים מוריקים, גבעטרון, שכונה של שנות ה 80 עם מיזוג גלויות מקסים, שכנה הונגריה שאפתה את עוגות הקינמון שהייתי משלמת הרבה כדי לאכול שוב, שכן אוסטרי שניגן על פסנתר, וסבתא פרסיה עם הקבבים בלאפה הכי טעימים בעולם.
משם לצבא, שירתתי בלהקה צבאית ומכיוון שלא היה לנו בסיס קבע, עברתי להרצליה וגרתי בה כעשור. 
עם בן זוגי עמית הצפנתי לעמק חפר, ביתן אהרון וכפר וויתקין ומשם לקיסריה בה אנחנו גרים עד היום, למעט ארבע שנים שחיינו בבית הבובות המושלם עם המון "ברביות וקנים" הקרוי סן דיאגו שבקליפורניה.

משפחה לא בוחרים? 
נשואה בהמון אהבה ושמחה לעמית הראל, הסופרמן המושלם, אנחנו זוג דביק שמבלה המון שעות יחד. אני אמא לארבעה ילדים מוארים שכל רמ״ח ושס"ה אבריי נתון להם. הם היתדות שמחזיקים את ״האוהל״ שלא יתעופף לכל עבר. מחוברת מאוד למעגל החברים שלי שהוא הקרקע שלי לצמיחה. האהבות הגדולות בחיי הן חיות: בביתנו שלושה כלבים, חתול ועוד גור חתולים שבתי אספה נטוש מהבסיס הצבאי. 

ורק בשביל הרזומה:

• עוסקת בראש ובראשונה באומנות על שלל גווניה, או בשפה פלצנית: אומנית רב תחומית. האומנות ובפרט הפיסול הם הפסיכולוג או תא הווידוי שלי, הרוח מתחת לכנפיי.
• בשנים האחרונות התמחיתי בהדרכת הורים ובהדרכת קבוצות מטעם מכון אדלר ולדאבוני נקלעתי גם לעולם העסקים והנדל"ן.

מחזיקה באפשרות להתקיים בעולמות מקבילים, שונים במהותם, אך מאזנים אלו את אלו.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
אני מתרגשת כמו ילדה משלל דברים: מוסיקה, עץ בגינה שלי שהתכסה בפירות, מחוות אנושיות שמיטיבות עם הזולת, תוצר מוצלח של אומנות.
לפני המסע עם מאגמה, חששתי בעיקר מהפן החברתי. חייבת לומר שחששותיי התבדו. היה מצוין מבחינה חברתית ובכלל.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
אוסף אינסופי של מוסיקה שאני מלקטת במשך שנים. הנייד שלי היה מחובר נון סטופ למערכת השמע בג׳יפ וזה היה אחד הגורמים המהנים בדרך.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
בגד ים. היה קריר ממש.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
כל תשובה תישמע שחצנית. אולי הקשבה. אני יודעת להקשיב רוב קשב.

רגע במסע שלא תשכחי
כשהחלטתי לשיר לבנות בקבלת השבת בסהרה. עבר בינינו רעד שהתחיל בהתרגשות הגדולה שלי והמשיך בהדהוד בלבבות.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע
הביחד הנשי.

בשנים עברו נשים חיו יחד בהרמוניה, חיזקו אחת את רעותה, נשענו על חברותיהן, גידלו יחד את צאצאיהן .כמה זה מרפד את הנשמה ומפרה ומלא בעוצמה.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?

חולקת את חיי בין מקומות שונים, מסיימת תהליכים עסקיים ומשפטיים, מרימה תערוכות משל עצמי ומשלבת בהן אומנויות אחרות, מסיימת לכתוב ולערוך את הספר שהתחלתי.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?

לפגוש את חברותיך לג׳יפ מבעוד מועד הנסיעה, להכיר ולתאם ציפיות.זה היה הדבר הכי בונה וחכם שעשינו אנחנו.

ולסיכום: משהו למאגמה?

אתן תצריף נשי משובח ומפואר, תשמרו על הטוב הזה שהצלחתן לייצר.

אתן קשובות, נעימות, מלאות באמפטיה, חושבות תמיד עשרה צעדים קדימה, מתוקתקות, ומבחינתי, פורצות דרך. לטייל באופן כ״כ אינטנסיבי, כשאחריות ענקית מוטלת על כתפיכן ולראות איך לעולם לא איבדתן את סבלנותכן ואת העשתונות ונותרתן נטולות ביקורת או איזושהי נימה של ציניות, היה מבחינתי מעורר השראה.

אילת גופמן היא עורכת דין בפרקליטות מחוז מרכז, שחקנית תאטרון ואישה שנתנה לעצמה את המסע כמתנת יומולדת לגיל 50. מה הדבר הכי מוצלח שהיא לקחה למסע ואיזה רגע היא לא שוכחת?

מגלה בת כמה את?
בת 50. זה גיל מקסים שבו אפשר להסתער על החיים, אחרי שמתגברים על ההלם שהגענו אליו כל כך מהר.

מאיפה?
נולדתי באילת (ומכאן שמי). עוד כשהייתי תינוקת חזרנו לגור במרכז הארץ. רוב שנות ילדותי ונערותי עברו בקריית אונו וגני תקוה. כשלמדתי באוניברסיטה העברית תואר ראשון במשפטים עברתי להתגורר בירושלים והיו לי שם כמה שנים קסומות. לאחר שהתחתנתי בעלי גרם לי לבוא לנתניה. עברנו לגור בשכונת צעירים חדשה שבה אני מתגוררת עד היום.

משפחה לא בוחרים?
אני נשואה ואמא ל – 3 בנים מקסימים בני 20, 18, 15 . כולם נישאים לגובה באופן שמחייב אותי להסתכל עליהם מלמטה. אני ובעלי השתדלנו ללמד את הבנים שלנו להיות אנשים ערכיים וטובים וכן להיות מאוחדים ומלוכדים בינם לבין עצמם וזה אושר גדול עבורי לראות את הקשר החם והטוב שיש בין האחים.

ורק בשביל הרזומה:
אני עובדת שנים רבות כעורכת דין בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). זה מקום עבודה נפלא שנותן לי תחושת שליחות ומאפשר לי להכניס גם ערכים והגנה על האינטרסים הציבוריים לתוך מקצוע עריכת הדין. כתחביב, אני גם שחקנית בתיאטרון נתניה ומשתתפת בהפקות שונות שעולות בהיכל התרבות בנתניה, דבר שנותן לי גם מזון לנפש. בזמני הפנוי אני עושה ספורט ומשתדלת לשמור על תזונה בריאה כדרך חיים. אני חובבת גדולה של טבע וטיולים בארץ ובעולם ומקווה להספיק להגיע לעוד הרבה מקומות חדשים. באופן כללי אני מאמינה שכל אדם צריך למצוא זמן בתוך החיים שלו גם לתחביבים ודברים שהם מעבר למשפחה ועבודה.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
יצאתי למסע כמתנה שנתתי לעצמי לגיל 50. הרגשתי שאני צריכה לעשות משהו מיוחד עבור עצמי. לא חששתי מהמסע, אבל הייתי מאוד נרגשת והידיעה שהמסע לפניי מילאה אותי בשמחה בשבועות שקדמו לו. רציתי להכיר נשים חדשות וידעתי שלמסע נשי יש כוח אדיר שאין במסעות מעורבים, ולפיכך חיכיתי לו בקוצר רוח. המפגש המקדים שהתקיים בבית מאגמה היה משמח ומרגש, אפשר לי להכיר את הבנות שיהיו אתי בג'יפ, והגדיל את ההתרגשות לקראת המסע.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
אנרגיות טובות, חשיבה חיובית ויכולת להכיל ולקבל כמעט כל בלת"ם. וכמובן פלייליסט שווה ורמקול כדי לשים מוזיקה כיפית בג'יפ ובאוטובוס

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
אני אדם שמח וזורם. מסוגלת לדבר בפתיחות על הכול ואוהבת גם להקשיב. הומור וציניות הם דרך חיים עבורי והם מכניסים אווירה טובה לכל מקום. השילוב הזה הופך את הנסיעות בג'יפ לכיפיות.

רגע במסע שלא תשכחי
היו כמה כאלו. בין היתר ההבנה שלכל אחת מהבנות אתי בג'יפ יש סיפור חיים מטורף, דקות של שקט והתכנסות מחשבתית מול נוף מטריף חושים, ושיחת נפש עם חברה בצוות שפתחה לי מחשבות חדשות לחיים.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע
חברויות חדשות והבנה שלנשים יש עוצמה מטורפת ויכולת לקום ולהשתקם גם אחרי סיפורי חיים מטורפים.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
עושה כל יום משהו טוב למישהו אחר ולעצמי ומוצאת בכל יום לפחות משהו אחד להנות ממנו. מטיילת ביעדים חדשים בעולם, עוסקת בפעילות התנדבותית, מפתחת תחביבים ישנים וחדשים ומוצאת סיפוק רב בעבודה.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
לבוא למסע בראש פתוח ובמצב רוח טוב. לזרום גם אם הדברים סוטים מהתכנית. לתת לעצמך הזדמנות להכיר את הנשים בקבוצה – חלקן עשויות להפתיע מאוד. לנסות מאכלים חדשים – זה תמיד כיף. לאפשר לעצמך להתנתק באמת מטרדות היום-יום – הכל יחכה לך כשתחזרי.

ולסיכום: משהו למאגמה?
היה לי מסע מופלא ומרגש. זה היה ניתוק אמיתי מהטירוף של חיי השגרה, והיה שווה את כל "המחיר" שנאלצתי לשלם לפני ואחרי בעבודה ובבית. הרגשתי שזה לא הספיק לי, והייתי שמחה לצאת למסעות נוספים בהמשך.

עינת אורניג היא המנכל"ית של עמותת תעשיידע שמחברת ילדים אל מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הישראלית והיא כנראה האישה היחידה שהגיעה למסע עם סנדלי ערב וג'קט. איזה עוד דברים מיותרים היא הביאה למסע ומה היא לקחה ממנו? כל אלה ועוד, בשאלון:

מגלה בת כמה את? 
כבר לא צריכה אישור הורים כדי להצטרף למסע J

מאיפה?
נולדתי וגדלתי בבאר שבע. נתתי צ'אנס לתל אביב במשך כמה שנים וחזרתי למקורות לא רחוק מבאר שבע ל-  UPPER YAVNE  תמיד אשאר דרומית בנשמה!!

משפחה לא בוחרים? 
רווקה, יש לי שני אחים, אני הסנדוויץ', קשורה למשפחה שלי. עכשיו האחים שלי ואני יוצאים לטיולון קולינרי של שאוורמות שוות בצפון ונעשה טעימות בכמה מקומות שצבענו מראש שהם מאסט. אנחנו עושים מלאן דברים כיפיים כאלה. שני ההורים שלי עלו לישראל מרומניה כשהיו ילדים ובנו את עצמם בארץ, אמא שלי חיפאית ואבא שלי באר שבעי. היא עברה לדרום בעקבותיו.

ורק בשביל הרזומה:
אני מגיעה מעולמות החינוך, יש לי תואר שני במנהל חינוכי, ניהלתי בית לנוער בסיכון ועבדתי שנים עם האוכלוסייה הזו, הרבה ממה שאני יודעת היום אני חייבת לילדים שפגשתי אז.
היום אני מנכ"לית עמותת תעשיידע – עמותה שהלוואי שהייתה קיימת כשהייתי ילדה!!
אנחנו מחברים את הילדים אל מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הישראלית והעוצמה האדירה שיש בה ובעיקר עוזרים להם להבין במה הם טובים, איפה הם היו רוצים להשתלב ומה רוצים לעשות כשיהיו גדולים.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
מאד מאד התרגשתי, בגלל הקורונה והאינטנסיביות של העבודה לא טסתי כמה שנים וזה היה הטיול הראשון שלי אחרי הרבה זמן, רציתי לתת לי מתנה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
מכנסיים קצרים שלא הייתי בטוחה שאצטרך ובקבוק המים הסגול התרמי שלי שהיה איתי בכל רגע. תיק קטן שאפשר להסתובב איתו במקום התיק הגדול  – נזכרתי שהבאתי אותו רק ביום האחרון, אבל בשוק במרקש הוא היה בול!

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
בגד ים, סנדלי ערב, ג'קט (חשבתי שאני יוצאת לפגישות שם J)

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
כדי להיות הג'יפ שלא מפסיקים לצחוק בו ועוד מיליון סיבות שתגלה רק מי שתיתקע איתי בג'יפ.

רגע במסע שלא תשכחי:
לשכב למעלה על הדיונה בסהרה. להירדם באמצע שום מקום על החול, להתעורר למראה העוצמה הזאת, לרגע לא לזכור איפה אני ואת החיוך שחייכתי כשהכל התחבר חזרה. לא אשכח. וגם חברה למסע שאמרה לי – "זה המסע שלך אל תצופי בו.."

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
חברות לחיים. החלטתי לצאת למסע לבד וחזרתי עם חברות שנכנסו לי ללב. יצרנו את השפה שלנו ואם אני בקטע של דרינק, הן מצטרפות למשפחת החברות שבא לי לצאת לשתות איתן (זה מועדון מאד אקסקלוסיבי), אה.. כבר עשינו את זה J 
וגם: לנסות לזכור שזה המסע שלי – החיים עצמם, לחיות בשבילי ולייצר כמה שיותר חוויות שאזכור.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? 
עם המשפחה שלי (בן זוגי והילדים) בחופשה משותפת, משלבת איזון של קריירה בגבולות נורמאליים עם סיפוק וחיי משפחה וחברה.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
לא לעשות חבילה לטלפון!!! להתנתק כמה שאת יכולה ורק במקומות עם קליטה לעדכן שהכל בסדר, להתייחס לטלפון כמצלמה ולצלם את הרגעים שתרצי לזכור (או לשלוח לשאלון נשים שהן מאגמה;))

ולסיכום: משהו למאגמה?
תודה על הצוות שאתן, תודה על הצוותים שיצרתן – בזכותכן זה היה מסע שילך איתי ויישאר איתי בכל כך הרבה נקודות בחיים.

רונית כץ למדה פסיכולוגיה אבל עוסקת בנדל"ן, גדלה בנהריה אבל גרה בקיסריה, יצאה למסע באפריקה אבל לא הסתפקה בו ויצאה לשני מסעות נוספים ובאופן כללי היא אישה שטורפת את החיים. מה גרם לה לצאת למסעות? מה היא לוקחת מהמסעות לחיים? והאם לפני כל מסע היא חוששת או נרגשת?

מגלה בת כמה את?  אפילו גאה לגלות – 60 אמצע החיים. מגיל 50 כשהתגרשתי, החלטתי שכל בוקר אני קמה לחיוך ושמחת חיים ולא נותנת לרעשי רקע להפריע לשלוותי. עובדת קשה למחייתי אבל נהנית בכל רגע מעצמאותי. בזוגיות נהדרת. משפחה מלוכדת ותומכת לא יכולה לבקש יותר.

מאיפה?
גדלתי בצפון בנהריה. חלק מהשנים בשבי ציון ומזה 21 שנים גרה בקיסריה אליה הגעתי במקרה. כששואלים איך הגעתי לאזור? התשובה היא שההגה פשוט משך ימינה. אין הסבר. מקום טוב באמצע הארץ.

משפחה לא בוחרים?
גרושה כבר 10 שנים. אמא לבת אחת, בת 36 שהיא מקור גאוותי וסבתא לנכדה בת שנתיים שהיא האושר הכי גדול בעולם. עטופה במשפחה נהדרת, מלוכדת, תומכת ומפרה ,בבן זוג שהוא מתנה, ובהמון מעגלי חברים וחברות שאספתי ואימצו אותי לאורך השנים.  

ורק בשביל הרזומה: בוגרת וינגייט, תואר ראשון בפסיכולוגיה, עסקתי בהוראה, ניהלתי מרכזים רפואיים ומזה 17 שנים אני עוסקת בנדל"ן ונהנית מכל רגע. משתדלת לעטוף את עצמי תמיד בעיסוק עם אנשים.  התקשורת איתם היא החמצן עבורי.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
יצאתי כבר לשלושה מסעות עם מאגמה. מהמסע הראשון הבנתי שזו התמכרות. למסע הראשון יצאתי עם ביתי לאפריקה כשהרעיון היה: זמן איכות משותף ביבשת שהיתה נעלם גדול בפני שתינו. זאת היתה השנה הראשונה שבה יצאו מסעות "אפריקן דרייב" שחוצים את מזרח אפריקה ואני יכולה להודות שזה מסע משאיר חותם. שם הבנתי שטיול מאורגן יכול להיות חוויה בלתי נשכחת. המסע השני היה מסע "פורץ דרך" לתורכיה,  שם נחשפתי לתורכיה האחרת ,הפחות מתויירת שכנראה לעולם לא הייתי מגיעה אליה אלא בזכות החיבור למאגמה. והמסע האחרון (בינתיים) היה מסע נשי – מאגמה צ'אלנג' לקוסטה ריקה – עד  עכשיו החוויות שחווינו והחיבורים האנושיים זורמים לי בכל תא בגוף.

אני בטח לא חוששת לפני כל מסע, אבל תמיד נרגשת מהלא נודע. מודה שממפגש ההכנה הראשון שמתקיים לפני המסע הבנתי שאני בידיים טובות ושהחוויה תהיה מעצימה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
ראש פתוח וגמישות מחשבתית ! לקבל ולהכיל את החוויה ואת ההפתעות שבדרך.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
צידה לדרך (פינוקי מזון) כי בשטח התברר שמאגמה מפתיעה ומפנקת בכל הזדמנות.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
מפוצצת באופטימיות, שמחת חיים מדבקת, סיפורי חיים ואנרגיות שלא נגמרות

רגע במסע שלא תשכחי :
הפתיחות שנוצרת בתוך רגע בקבוצה (במיוחד במסע נשי) ומשחררת סיפורי חיים עמוקים. כל יום הוא חוויה בפני עצמה אבל החיבור האנושי שנוצר במסע – הוא החוויה האמיתית.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע
הגדלתי את מעגלי החברויות שלי עם נשים עוצמתיות, איכותיות שמדברות באותה השפה, שנהנות מאותן חוויות. לא מובן מאליו.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?
כנראה במסלול שאני בוחרת בו יום יום ונהנית ממנו. החיים יפים ושמחים ואני כל בוקר מודה עליהם ולכן אין סיבה לשנות מסלול

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
צאי!!! אל תחשבי לשבריר שנייה ותרשמי את הנייד שלי כדי להודות לי בסיום המסע.

ולסיכום: משהו למאגמה?
אתם חברה אחת יחידה ומיוחדה. בסוף כל מסע ההרגשה היא שאת רוצה עוד, שלא ייגמר.
ההקפדה על כל פרט לאורך כל המסע ,הידע המקצועי המועבר ע"י צוות שניבחר בפינצטה , הפינוקים וההפתעות לאורך כל הדרך . אין ולא תהיה עוד חברה כמותכן. אני זכיתי

הילה ונטורה היא עורכת דין ותיקה ומצליחה שעברה מתפיסה של "צודק" ו"מנצח" לתפיסה אחרת, של חיבור ופשרות. של ייעוץ זוגי ותהליכי גישור.  מה היא למדה על עצמה במסע? מה הטיפ שלה למי שעוד לא יצאה ולמה כדאי להתקע איתה בג'יפ?

מגלה בת כמה את?  45

מאיפה?
נולדתי וגדלתי בבאר שבע. בעשר השנים האחרונות, אני מתגוררת בישוב עומר.

משפחה לא בוחרים? 
אני ביתם הבכורה של שאול ומזל ונטורה, האחות הבכורה של איציק וראם, שזיכו אותי בשתי גיסות יקרות לליבי ומחליפות את האחיות שלא היו לי מעולם – הדר וסיון. ב12 השנים האחרונות אני בזוגיות עם דני, לשנינו זו זוגיות שניה עם הרבה אהבה.  בנינו  מהחלקים שלם הרמוני של משפחה מחוברת מיוחדת ואוהבת. אני אמא לדור מנישואי הראשונים (17) ולעמית ביתנו המשותפת (9) וחצי אמא לעפרי (24) רום (20) ורז (16) – ילדיו של דני.  שנים של גדילה משותפת, הכלה, שיח פתוח, עצה טובה וכבוד אחד כלפי השני, יצרו קשר מיוחד, שיתופי מכיל ואוהב. כמו שאני חצי אמא, דני חצי אבא והילדים שלנו כולם אחים אחד של השני, גם אם אין קשר דם.

ורק בשביל הרזומה: אני עורכת דין כבר 16 שנים. בשנתיים האחרונות ביקשתי להתאוורר מניהול הליכים של צודק ומנצח והרחבתי את ההתמקצעות שלי בעניינים של חיבור ופשרות. למדתי ייעוץ זוגי וגישור ואני משלבת את העבודה עם זוגות שנקלעו לתקופות של משבר, לצד היותי עורכת דין. אני אוהבת מאד את התחום. גיליתי עולם שאפשר לגעת בו בלב של אנשים. אני מתרגשת בכל פעם לראות בני זוג מקלפים שכבות, מסירים מגננות ומגלים ניצוצות בזוגיות, ששגרת החיים השכיחה מהם. כייף גדול.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
יצאתי למסע בעקבות הצעה של חברה. היא אמרה לי "אני יוצאת למסע נשים של מאגמה בקוסטה ריקה רוצה להצטרף?" ואני אמרתי "כן" בלי לחשוב פעמיים. אחת האהבות שלי היא לטייל בארץ ובעולם ואם זה גם מיוחד, אני שם. חיכיתי למסע עם הרבה התרגשות בלב. המסע נראה לי מרתק בגלל ההרכב הנשי ובגלל היעד שתמיד סקרן אותי ולא התבדיתי בכלל!! היה מדהים.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
ראש פתוח ואנרגיות חיוביות.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
ספר שלא פתחתי בכללללל.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
נראה לי שאני חמודה 😀 אני גם מאוד חיובית, תקתקנית, לא אוהבת להקלע למריבות מיותרות ולא שופטת לחומרה.  

רגע במסע שלא תשכחי:
בסוף המסע אמרתי שאני לא רוצה לציין רגע אחד ולא נוף אחד, כדי לא לפגוע ברגעים האחרים, שהיו כמעט כל רגע נתון. אני עדין חושבת ככה. המסע מורכב מהמון המון רגעים יפים, מרגשים, מאושרים, וממלאים, טבולים במקומות, אנשים, ונופים עוצרי נשימה, שמרכיבים תמונה אחת בלתי נשכחת.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
שהחיים מרתקים ומלאים בנשים שונות מיוחדות ומגוונות. כל אישה שהולכת ברחוב יכולה להיראות כמו אישה אחרת שצועדת לצידה, אבל אם נפתח דלת נגלה שבכל אחת עולם ומלואו!!

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ? 
מאושרת, מטיילת ומגשימה חלומות, וסביבי בני המשפחה שלי בריאים ומאושרים.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?

להגיע משוחררת, פתוחה להכיר, פתוחה ל'תקלות', פתוחה לנשים, שלא היית בוחרת בהן בשגרה כחברות – תגלי דברים נפלאים.

ולסיכום: משהו למאגמה?

תודה. על מסע מוקפד ומפנק. על דאגה בלתי פוסקת, על שילוב מוצלח בין אנשים ועל צוות מוביל שכלל נשים מדהימות, שללא ספק נבחרו בקפידה.

תודה על ההזדמנות להכיר, ולהיחשף לידע לתרבויות ולנופים ועל חווית יחד מושלמת.

פלורי שטרלינג היא פצצה של אנרגיות טובות: היא עשתה מספר תפקידי ניהול בבנק הפועלים  והיום היא משנה לראש עריית ערד, חברת הנהלת העיר, יו"ר וחברה בכל ועדות העיר ומי שמובילה פרויקטים רבים בערד. את כל זה, יחד עם הרצאות לפנסיונרים, ליווי תלמידי תיכון ואימון אישי לאסירים מכלא באר שבע – היא עושה בהתנדבות. אחר שהשתתפה בארבעה מסעות של מאגמה שווה לשמוע מה הטיפ שלי למי שעתידה לצאת למסע. כל אלה ועוד בראיון.

מגלה בת כמה את? כשתצאו איתי למסע תגלו  

מאיפה? היום מערד. חיפאית במקור.

משפחה לא בוחרים?  אני נשואה + 3 ילדים ו 6 נכדים

ורק בשביל הרזומה: עשיתי מספר תפקידי ניהול וליווי פרוייקטים בבנק הפועלים – פרויקט התייעלות ופרויקט דיגיטל בהנהלה ראשית. היום, אני מקדישה את חיי להתנדבות בנושאים שונים שמעניינים אותי : אני משנה לראש עירית ערד, חברת הנהלת העיר, יו"ר וחברה בכל וועדות העיר, מובילה פרויקטים ומשמשת גם כראש מטה "יש עתיד" בעיר. אני מרצה בכל מועדוני הפנסיונרים בערד בנושאים מגוונים, מלווה את תלמידי י"א בתיכון המקצועי בערד להתנהלות פיננסית נכונה ואת כל זה אני עושה בהתנדבות.
בנוסף, אני מאמנת אישית מוסמכת בתחום של אימון עסקי/ארגוני, מערכות יחסים, ילדים ונוער והפרעות קשב וריכוז. אני מאמנת אישית בכלא באר שבע לאסירים מאובחני הפרעות קשב וריכוז. האימון הוא עיסוק מאתגר מאד ומספק, אני מקבלת המון תובנות ולומדת המון. כל הצלחה של אסיר היא גאווה ענקית עבורי.

לפני המסע: חוששת או נרגשת? השתתפתי בארבעה מסעות של מאגמה: קוסטה ריקה, חבל הבלקן, איחוד האמירויות ו"מאגמה 13" שיצא לארמניה. למסע הזה יצאתי יחד עם הנכד שלי שבסוף המסע אמר שאת החוויה הזו בחיים הוא לא ישכח.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
אני לוקחת איתי לכל מסע אי וודאות וסקרנות לגבי השותפים/ות שלי למסע. נרשמת בלי להכיר אף אחד ואף אחת ותמיד חוזרת עם חברים/ות חדשים.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
הדבר היחיד שלקחתי איתי והיה מיותר זה שתי חולצות ארוכות למסע באיחוד האמירויות. חחח…

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
מי שיתקע איתי בג'יפ יקבל אופטימיות, אנרגיות שיא, צחוקים, הכלה, אמפתיה, הקשבה ואם צריך גם אימון אישי על הדרך…

רגע במסע שלא תשכחי

הנסיעה בג'יפ במסע לאיחוד האמירויות, על קו המים, אני עם חצי גוף מחוץ לחלון וכל המים המלוחים ניתזים עלי. הרגשתי בקצה העולם, חופשיה מאושרת ומסופקת.

משהו שלקחת לחיים מהמסע
לקחתי מהמסע המון דברים: היכרות עם נשים מדהימות והבנה שלכל אחת יש את האופי שלה וצריך לדעת להכיל, להבין ולהתפשר. היכולת להתחבר בקלות ובעוצמה למישהי שלא הכרת קודם והכי חשוב: לקחתי לי מספר חברות לחיים.

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ?
עוד 5 שנים אספר לכם על עוד מסעות של מאגמה שעשיתי.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
צאי למסע גם אם אין לך חברה שרוצה להצטרף, צאי עם חוסר וודאות אבל עם המון אופטימיות, מבטיחה לך שרק תרוויחי מזה. תהיי ספונטנית ותני לעצמך מתנה לחיים. במסע הזה את נכנסת לשטח, אבל יותר מזה – את נכנסת למסע לתוך עצמך- שואלת, לומדת, מתרגשת וחווה רגשות ועוצמות ששכחת שיש בך.

ולסיכום: משהו למאגמה?
לצאת למסע עם מאגמה זה לדעת שהם חושבים על הכל, עד הפרט הכי קטן. המחשבה שמוקדשת למשתתפות ולחוויות המדהימות בשטח, הפעילויות שנוגעות לנו בלב ובנשמה, צוות מאגמה המדהים של מלוות, מנהלניות, מדריכה ורופאה שנותנות את כל כולן, מובילות, מחבקות, מקשיבות, מצחיקות ומשתטות והופכות לחברות מהר מאד.
לצאת עם מאגמה זה לצאת בלי לחשוב על כלום ובלי לקחת כלום חוץ מתיק קטן.
לחזור ממאגמה זה לחזור עם מזוודה ענקית של אהבה, סיפוק, חברות ואהבה.

סמדר אלטרס התגרשה פעמיים והתחתה שוב בפעם השלישית אז דבר אחד בטוח: היא אישה אופטימית. מעבר לכך, סמדר היא  עורכת דין בעלת משרד שמתמחה בדיני משפחה שנתנה לעצמה בגיל 50 את המתנה הכי שווה. מה הדבר הכי מיותר שהיא הביאה למסע ואיזה טיפ יש לה למי שמתכננת לצאת? הכל בשאלון>>>   

מגלה בת כמה את ?
50

מאיפה ?
בילדותי חייתי בתאילנד בזמן שאבי היה בשליחות. היום אני גרה בכפר סבא (הירוקה).

משפחה לא בוחרים?
אני גרושה פעמיים ונשואה בפעם השלישית לקובי. אמא לשישה. ארבעה ביולוגים מקסימים ושתיים נהדרות של בעלי.

ורק בשביל הרזומה:
לפני 25 שנה סיימתי לימודי משפטים באנגליה ואני עורכת דין במקצועי ובהכשרתי מזה 23 שנים. בעלת משרד המומחה בדיני משפחה.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
לגמרי נרגשת. המסע הוא מתנה לעצמי ליום הולדת 50 – המתנה הכי שווה שיש.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
ראש פתוח וזורם. הכל כיף בזכות זווית הראייה שאיתה מגיעים.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת אתך למסע ?
פנס ותיק גב שמתאים למטיילים צעירים אחרי צבא. למה זה טוב אם יש אותו דבר בדיוק על גלגלים?

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ ?
יש לי ניסיון נהיגה בג'יפ ובגדול אני ממש בסדר 😊 תשאלו את החברות כדי שלא אעיד על עצמי.     

רגע במסע שלא תשכחי :
ההגעה לסהרה הייתה חוויה בלתי נשכחת: החולות, השקיעה, הזריחה, הלינה, ההוויה.

משהו שלקחת מהחיים למסע ?
חברות

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים?
בהפוגה. מטיילת בעולם ומתמסרת לחיים מתוך בחירה. אני אוהבת טבע, טיולים, אנשים ותרבויות. אוהבת לאתגר את עצמי בחוויות תוך יציאה מאזורי נוחות ואוהבת לגלות אנשים חדשים, מקומות חדשים ואת עצמי בזוויות וצבעים חדשים.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת ?
הכל טוב והכל לטובה. קחי הכל בקלילות וכחוויה נפלאה ותראי קסמים.

ולסיכום משהו למאגמה ?
אתן שמחה גדולה. הייתי שמחה לקחת חלק בצוות וגם אם לא, פשוט לצאת כל שנה למסע ביעד חדש, שונה ומאתגר.

אירית פלג סיימה קריירה מפוארת וארוכת שנים בתפקידי ניהול בכירים בבנק לאומי והקימה מותג תכשיטים ייחודי משלה. עכשיו, היא בעיקר מגשימה חלומות, מקיפה את עצמה באנשים עם אנרגיות חיוביות ולומדת חיים חדשים אחרי שאהוב ליבה נפטר לפני שנתיים. מה הדבר הכי מיותר שהיא לקחה למסע? מה הטיפ שלה למי שאמורה לצאת? ואיזה רגע במסע היא לא שוכחת? התשובות – בשאלון

מגלה בת כמה את?   58

מאיפה?  משוהם

משפחה לא בוחרים? לפני קצת יותר משנה מחלת הסרטן לקחה לי את אהוב ליבי והחבר הכי טוב שלי. אלי השאיר לי אינספור חוויות נהדרות ושני ילדים מושלמים: איתי ואביב.

ורק בשביל הרזומה: ספרי קצת על מי את ומה עשית בחיים

לאחר קריירה ארוכת שנים בתפקידי ניהול בכירים בבנק לאומי, הגשמתי חלום והשלמתי הסבה מקצועית לתחום הצורפות.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?

יצאתי למסע בהתרגשות גדולה, חוסר וודאות וים של ציפיות.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?

ההחלטה לשחרר את הצורך בשליטה ולזרום.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?

אוזניות. חשבתי שארצה להתנתק מדי פעם. טעיתי ובגדול – גמעתי בשקיקה כל רגע ורגע מהמסע!!!

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?

ממש מומלץ להיתקע איתי בג'יפ בעיקר בגלל הפינוקים הקולינריים וההשתטויות.

רגע במסע שלא תשכחי

להעיף עפיפונים על חוף הים – הרגשתי ממש כמו העפיפון: חופשיה, מרחפת, ועפה הכי גבוה שרק אפשר.

משהו שלקחת לחיים מהמסע

לקחתי מהמסע חברות לחיים❤

איפה את רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים ?

מקווה להוסיף לרזומה לפחות עוד חמישה מסעות עם מאגמה וניהול מותג תכשיטים בינלאומי😊

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?

טיפ גדול – תתמסרי!!!! לצוות המופלא, לחוויות, לנשים המדהימות ולמסע.

ולסיכום: משהו למאגמה?

תודה ענקית על התכנון המוקפד, המקצועיות והיחס האישי והחם – אני כבר לקוחה נאמנה ומכורה😘