fbpx
שקופית קודמת
שקופית הבאה

מסע שטח נשי

נשים שהן מאגמה – השאלון – רונית כץ

רונית כץ למדה פסיכולוגיה אבל עוסקת בנדל"ן, גדלה בנהריה אבל גרה בקיסריה, יצאה למסע באפריקה אבל לא הסתפקה בו ויצאה לשני מסעות נוספים ובאופן כללי היא אישה שטורפת את החיים. מה גרם לה לצאת למסעות? מה היא לוקחת מהמסעות לחיים? והאם לפני כל מסע היא חוששת או נרגשת?

מגלה בת כמה את?  אפילו גאה לגלות – 60 אמצע החיים. מגיל 50 כשהתגרשתי, החלטתי שכל בוקר אני קמה לחיוך ושמחת חיים ולא נותנת לרעשי רקע להפריע לשלוותי. עובדת קשה למחייתי אבל נהנית בכל רגע מעצמאותי. בזוגיות נהדרת. משפחה מלוכדת ותומכת לא יכולה לבקש יותר.

מאיפה?
גדלתי בצפון בנהריה. חלק מהשנים בשבי ציון ומזה 21 שנים גרה בקיסריה אליה הגעתי במקרה. כששואלים איך הגעתי לאזור? התשובה היא שההגה פשוט משך ימינה. אין הסבר. מקום טוב באמצע הארץ.

משפחה לא בוחרים?
גרושה כבר 10 שנים. אמא לבת אחת, בת 36 שהיא מקור גאוותי וסבתא לנכדה בת שנתיים שהיא האושר הכי גדול בעולם. עטופה במשפחה נהדרת, מלוכדת, תומכת ומפרה ,בבן זוג שהוא מתנה, ובהמון מעגלי חברים וחברות שאספתי ואימצו אותי לאורך השנים.  

ורק בשביל הרזומה: בוגרת וינגייט, תואר ראשון בפסיכולוגיה, עסקתי בהוראה, ניהלתי מרכזים רפואיים ומזה 17 שנים אני עוסקת בנדל"ן ונהנית מכל רגע. משתדלת לעטוף את עצמי תמיד בעיסוק עם אנשים.  התקשורת איתם היא החמצן עבורי.

לפני המסע: חוששת או נרגשת?
יצאתי כבר לשלושה מסעות עם מאגמה. מהמסע הראשון הבנתי שזו התמכרות. למסע הראשון יצאתי עם ביתי לאפריקה כשהרעיון היה: זמן איכות משותף ביבשת שהיתה נעלם גדול בפני שתינו. זאת היתה השנה הראשונה שבה יצאו מסעות "אפריקן דרייב" שחוצים את מזרח אפריקה ואני יכולה להודות שזה מסע משאיר חותם. שם הבנתי שטיול מאורגן יכול להיות חוויה בלתי נשכחת. המסע השני היה מסע "פורץ דרך" לתורכיה,  שם נחשפתי לתורכיה האחרת ,הפחות מתויירת שכנראה לעולם לא הייתי מגיעה אליה אלא בזכות החיבור למאגמה. והמסע האחרון (בינתיים) היה מסע נשי – מאגמה צ'אלנג' לקוסטה ריקה – עד  עכשיו החוויות שחווינו והחיבורים האנושיים זורמים לי בכל תא בגוף.

אני בטח לא חוששת לפני כל מסע, אבל תמיד נרגשת מהלא נודע. מודה שממפגש ההכנה הראשון שמתקיים לפני המסע הבנתי שאני בידיים טובות ושהחוויה תהיה מעצימה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
ראש פתוח וגמישות מחשבתית ! לקבל ולהכיל את החוויה ואת ההפתעות שבדרך.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
צידה לדרך (פינוקי מזון) כי בשטח התברר שמאגמה מפתיעה ומפנקת בכל הזדמנות.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
מפוצצת באופטימיות, שמחת חיים מדבקת, סיפורי חיים ואנרגיות שלא נגמרות

רגע במסע שלא תשכחי :
הפתיחות שנוצרת בתוך רגע בקבוצה (במיוחד במסע נשי) ומשחררת סיפורי חיים עמוקים. כל יום הוא חוויה בפני עצמה אבל החיבור האנושי שנוצר במסע – הוא החוויה האמיתית.

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע
הגדלתי את מעגלי החברויות שלי עם נשים עוצמתיות, איכותיות שמדברות באותה השפה, שנהנות מאותן חוויות. לא מובן מאליו.

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?
כנראה במסלול שאני בוחרת בו יום יום ונהנית ממנו. החיים יפים ושמחים ואני כל בוקר מודה עליהם ולכן אין סיבה לשנות מסלול

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
צאי!!! אל תחשבי לשבריר שנייה ותרשמי את הנייד שלי כדי להודות לי בסיום המסע.

ולסיכום: משהו למאגמה?
אתם חברה אחת יחידה ומיוחדה. בסוף כל מסע ההרגשה היא שאת רוצה עוד, שלא ייגמר.
ההקפדה על כל פרט לאורך כל המסע ,הידע המקצועי המועבר ע"י צוות שניבחר בפינצטה , הפינוקים וההפתעות לאורך כל הדרך . אין ולא תהיה עוד חברה כמותכן. אני זכיתי

דילוג לתוכן