Previous
Next

מסע שטח נשי

נשים שהן מאגמה – השאלון – יפעת דננברג

יפעת דננברג: מטפלת, מאמנת, מדריכת הורים, מנחה ומלמדת מיניות בריאה והזאת רק ההתחלה!
מה הדבר הכי חשוב שהיא לקחה איתה למסע (רמז: הן לא נפרדו גם אחרי המסע) ולמה במסע השני היא כבר הרבה פחות התרגשה.

מגלה בת כמה את?
מגלה בינתיים 🙂 בת 49 בעוד שלושה חודשים.

מאיפה?
גרה במושב ביצרון. גדלתי באשדוד ואני מאד מחוברת לשם בכלל ולים בפרט ומגיעה לאשדוד בכל הזדמנות

משפחה לא בוחרים?
ההורים שלי הגיעו לאשדוד מאשקלון כשהייתי בת 4. אני הבכורה ואחרי שלושה אחים בנים. אני נשואה ויש לנו 3 בנות : הבוגרת בת 24 (מתחתנת עוד מספר חודשים) השנייה חיילת בת 20 והצעירה בת 18 ואני מאוהבת באחיינים שלי.

ורק בשביל הרזומה:
לפני 10 שנים יצאתי לשבתון מעולם ההוראה והייעוץ והחלטתי לא לחזור יותר למערכת החינוך. היום אני בעלת עסק לאימון, הדרכת הורים, טיפול CBT והנחיית קבוצות למיניות בריאה. עדיין עובדת הרבה עם מערכת החינוך, אבל כמנחה חיצונית בהשתלמויות מורים ובעבודה סדנאית עם קבוצות תלמידים והורים.

לפני המסע – חוששת או נרגשת?
לא חששתי בכלל. את המסע הקודם שלי עשיתי לפני 9 שנים עם מלכת המדבר בהודו (אז חששתי מאד) אבל הפעם, ברגע שדניאלה חברתי הציעה לי להצטרף התחלתי לספור לאחור – מתי זה יגיע כבר – בהתרגשות גדולה.

מה הדבר הכי מוצלח שלקחת איתך למסע?
את דניאלה. לא היינו חברות טובות לפני המסע (הבנות שלנו חברות טובות) ואני יודעת שזכיתי להכיר אישה נפלאה שחולקת ערכים דומים מאד לשלי.

מה הדבר הכי מיותר שלקחת איתך למסע?
המון בגדים חמים, צעיפים ומעיל- כאילו שאני נוסעת לסיביר.
היה נעים במהלך היום וגם במהלך הלילה לא נדרשה לי יותר מעוד חולצה.

מה הדבר שבגללו כדאי להיתקע איתך בג'יפ?
הבאתי בוקסה (רמקול) ופילייליסט מצויין – בזכותם היה לנו שמח בג'יפ

רגע במסע שלא תשכחי:
יש המון כאלה: בערב הגענו לעיר נבטית. מהמקום שהגענו אליו עם הרכב זה נראה רחוק. טיפסנו קצת והגענו. האורות, החושך, היין, השיתופים, האווירה- קסם!

דבר אחד שלקחת לחיים מהמסע:
לצאת בכל הזדמנות-אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

איפה היית רוצה לראות עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
הרבה לפני – אני רוצה ממאגמה עוד מסע שווה כזה במרכז אמריקה.

טיפ קטן למי שעתידה לצאת?
לא לפחד כלל

ולסיכום – משהו למאגמה?
אליפות עולם! האירגון, ההתארגנות לפני, תוך כדי ואחרי.
המקצועיות של עמית כמדריכה, האווירה, החיבור בין הבנות בניצוחה של סמדר, המסלולים, המינונים של הדיבורים מול הטיול, האוכל, ההפתעות, הקצב- פשוט הכל!

דילוג לתוכן