ציפי דוידסון

מוטת כנפיים ענקית. עוגן של חיוך, של הגיון, של ארגון ובעיקר: של מילה חמה, ושל עין טובה. אפשר לטעות ולחשוב שמלווה ותיקה כמוה תהיה חסינה מפני נופים, סיפורים, התרגשויות....אבל ציפי תמיד מתפעלת, נוכחת ומתרגשת. אפשר היה לטעות שאשת החינוך תהיה דמות רצינית, ממסדית ו"חשובה" – אז כן היא רצינית, אבל גם שובבה: צוחקת, רוקדת, שמחה. רצה למרחקים, רוכבת על אופניים, יוצרת בפסיפס. מלמדת הרבה יותר מתנ"ך.